מאגרא רמה לבירא עמיקתא - כמה קצר המשפט הזה וכמה הוא נכון ומייצג אותנו.
הילדים של היום הם לא הילדים של אתמול. הדור של היום הדרדר לפשיעה, זנות, סמים קשים, ורצח בקצב כזה שאם הדור הבא יעמוד בו, הוא רק ידרדר את המצב יותר (אם בכלל זה ניתן) והחברה שלנו תיראה כמו תקדימון לגיהינום. זהו בהחלט לא המקום לדבר על פשיעה, רצח, סמים וזנות כי יש מספיק מאמרים שעוסקים בתופעות הנפוצות כל כך בחברה הישראלית של ימינו.
במאמר זה הייתי רוצה לעסוק דווקא בשיחות של בן נוער ממוצע - סלנג עברי חדש. שיח בלתי מובן ומשונה למבוגרים שכמונו. שיח שעושה שימוש חסר בושה בקיצורים אינטרנטיים כשפה לכל דבר, בשפת עבריינים ובמילים משובשות מאנגלית, כבלילה לאפיית עוגת סלנג מתפוררת של הדור הצעיר של ימינו.
אני שואל שאלה פשוטה - לאן הגענו, רבותיי?
מדוע הילדים של היום הורסים מילים פשוטות כמו "הביתה" והופכים אותן לשיבושים כמו "הבית"... כיצד השיר היה מתנגן אם הזמרת הייתה שרה: "בוא הבית"? מדוע הילדים של היום לוקחים מילים מהאינטרנט כגון "Omg" שהוא קיצור אינטרנטי של Oh, my god ומשתמשים בהם באופן יום-יומי כשפה לכל דבר? מה יעלה בגורל ה"הו, אלוהים.." היפיפה של חוה אלברשטיין?
אין ספק ששפות היו מאז ומעולם מראה לחברה. בדיוק כשם שהגרמנית היא שפה ברוטאלית ואכזרית עם חיתוך נוקשה, הצרפתית נוטפת רומנטיקה, הפינית אינה מובנת והאיטלקית מלאת נשמה - כך גם העברית של ימינו, סלנג שהוא למעשה עיוות השפה, מייצגת חד משמעית דור רדוד ומסוכן.
אליעזר בן יהודה מתהפך כעת בקברו. אין ספק שהוא חושש שעבודת החיים שלו ירדה לטמיון בעקבות שיבושי המילים של הדור הצעיר השורר - והוא יודע על מה הוא מדבר. אם לא נחנך את ילדינו לדבר עברית רהוטה ותקינה, ללא טעויות - כך הם ידברו וכך גם החברה שלנו תדרדר. אין ספק שהכל מתחיל בחינוך מהבית ומבית הספר. אם ההורים לא שמים מספיק דגש על תקינות השפה - אין ספק שילדיהם ידברו כמו פושעים ונרקומנים.
כעת אני מקווה שהגלגל יחזור באיטיות אחורנית ונוכל לחזור לעברית הישנה והטובה של תקופתנו.
כל זה יוכל לקרות רק אם יינתן מספיק דגש על חשיבות השפה העברית בבית ובבית הספר.
הילדים של היום הם לא הילדים של אתמול. הדור של היום הדרדר לפשיעה, זנות, סמים קשים, ורצח בקצב כזה שאם הדור הבא יעמוד בו, הוא רק ידרדר את המצב יותר (אם בכלל זה ניתן) והחברה שלנו תיראה כמו תקדימון לגיהינום. זהו בהחלט לא המקום לדבר על פשיעה, רצח, סמים וזנות כי יש מספיק מאמרים שעוסקים בתופעות הנפוצות כל כך בחברה הישראלית של ימינו.
במאמר זה הייתי רוצה לעסוק דווקא בשיחות של בן נוער ממוצע - סלנג עברי חדש. שיח בלתי מובן ומשונה למבוגרים שכמונו. שיח שעושה שימוש חסר בושה בקיצורים אינטרנטיים כשפה לכל דבר, בשפת עבריינים ובמילים משובשות מאנגלית, כבלילה לאפיית עוגת סלנג מתפוררת של הדור הצעיר של ימינו.
אני שואל שאלה פשוטה - לאן הגענו, רבותיי?
מדוע הילדים של היום הורסים מילים פשוטות כמו "הביתה" והופכים אותן לשיבושים כמו "הבית"... כיצד השיר היה מתנגן אם הזמרת הייתה שרה: "בוא הבית"? מדוע הילדים של היום לוקחים מילים מהאינטרנט כגון "Omg" שהוא קיצור אינטרנטי של Oh, my god ומשתמשים בהם באופן יום-יומי כשפה לכל דבר? מה יעלה בגורל ה"הו, אלוהים.." היפיפה של חוה אלברשטיין?
אין ספק ששפות היו מאז ומעולם מראה לחברה. בדיוק כשם שהגרמנית היא שפה ברוטאלית ואכזרית עם חיתוך נוקשה, הצרפתית נוטפת רומנטיקה, הפינית אינה מובנת והאיטלקית מלאת נשמה - כך גם העברית של ימינו, סלנג שהוא למעשה עיוות השפה, מייצגת חד משמעית דור רדוד ומסוכן.
אליעזר בן יהודה מתהפך כעת בקברו. אין ספק שהוא חושש שעבודת החיים שלו ירדה לטמיון בעקבות שיבושי המילים של הדור הצעיר השורר - והוא יודע על מה הוא מדבר. אם לא נחנך את ילדינו לדבר עברית רהוטה ותקינה, ללא טעויות - כך הם ידברו וכך גם החברה שלנו תדרדר. אין ספק שהכל מתחיל בחינוך מהבית ומבית הספר. אם ההורים לא שמים מספיק דגש על תקינות השפה - אין ספק שילדיהם ידברו כמו פושעים ונרקומנים.
כעת אני מקווה שהגלגל יחזור באיטיות אחורנית ונוכל לחזור לעברית הישנה והטובה של תקופתנו.
כל זה יוכל לקרות רק אם יינתן מספיק דגש על חשיבות השפה העברית בבית ובבית הספר.
כותב המאמר הינו סלנג.
